השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות 20 פרקים

השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות כ׳

מהדורה: תורת-אמת

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות י״ח:י׳

מקור: משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות כ׳

9 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

חֲנוּת שֶׁהִיא טְמֵאָה וּפְתוּחָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים סָפֵק נִכְנַס סָפֵק לֹא נִכְנַס סְפֵקוֹ טָהוֹר שֶׁכָּל הַחֲנוּת כְּמוֹ שֶׁרֶץ הַמֻּנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים שֶׁסְּפֵק מַגָּעוֹ טָהוֹר. הָיוּ שְׁתֵּי חֲנֻיּוֹת אַחַת טְהוֹרָה וְאַחַת טְמֵאָה וְנִכְנַס לְאַחַת מֵהֶן סָפֵק לְטָמֵא נִכְנַס סָפֵק לְטָהוֹר סְפֵקוֹ טָמֵא שֶׁזֶּה סָפֵק רְשׁוּת הַיָּחִיד שֶׁהַחֲנוּת רְשׁוּת הַיָּחִיד. וְכֵן בִּקְעָה בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים שֶׁיֵּשׁ בָּהּ שָׂדוֹת הַרְבֵּה וּבָהּ שָׂדֶה אַחַת טְמֵאָה וְאַחַת טְהוֹרָה וְאָמַר נִכְנַסְתִּי לְבִקְעָה זוֹ וְאֵינִי יוֹדֵעַ אִם נִכְנַסְתִּי לְאוֹתָהּ שָׂדֶה אוֹ לֹא נִכְנַסְתִּי סְפֵקוֹ טָמֵא שֶׁסְּפֵק טֻמְאָה בִּרְשׁוּת הַיָּחִיד אֲפִלּוּ סְפֵק בִּיאָה טָמֵא:

11 משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות פתח ↗

דְּבָרִים שֶׁהֵן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים הֲרֵי הֵן כִּרְשׁוּת הָרַבִּים. כֵּיצַד. קֻפָּה בִּרְשׁוּת הָרַבִּים גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים וְהַטֻּמְאָה בְּתוֹכָהּ סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָהוֹר. הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹכָהּ סָפֵק נָגַע סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא. הָיְתָה כְּפִישָׁה נְתוּנָה עַל כְּתֵפוֹ וְכִכַּר תְּרוּמָה כָּרוּךְ בְּסִיב אוֹ בִּנְיָר וְנָתוּן לְתוֹכָהּ סָפֵק נָגַע בָּהּ אַחֵר סָפֵק לֹא נָגַע סְפֵקוֹ טָמֵא:

1 שהחנות רה"י. א"א הפירוש הזה חושך ולא אור ומה בין זה לזה אבל רישא שמא לא נכנס כלל וספק ר"ה טהור אבל סיפא ודאי נכנס לרה"י הילכך ספיקו טמא ואע"פ שאמרו כל מה שאתה יכול לרבות ספיקות וספקי ספיקות טמא מ"מ והוא שיכנס למבוי או לבקעה שיש בהם הספק אבל אם לא ידע אם נכנס בהם כלל אם לא נכנס טהור וזה דומה לענין זה:

1 או בנייר ונתון לתוכה ספק נגע. א"א לא ידעתי מהו זה ובתוספתא אמרו ספק נגע ספק לא נגע ספיקו טהור הכניס ידו לתוכה ספיקו טמא:

9 שו"ת מהרש"ם חלק ב פתח ↗

אך בעיקר ד' האס"ז והפ"י לכאורה יש לתמוה דהא אנן קיי"ל כרבנן דר"א דאפי' ספק ביאה טמא כדאי' בפ"ו דטהרות מ"ח ובש"ס דב"ב דף נ"ה ע"ב ותוס' שם א"כ הרי גם בדליכא שום ריעותא ורגל"ד ס"ס ברה"י טמא וכבר תמה בזה בישויע"ק ליו"ד בקונ' בנו הג' ז"ל שבסוס"י קי"א ואולם הנה באמת הראב"ד בפי' לעדיות פ"ג מ"ז כתב דגם לדידן בספק ביאה טהור וכ"ה בתוי"ט פ"ו דטהרות מ"ב וכ"ה בהשגות הראב"ד פ"כ מאה"ט ה"ט וגם לשי' הרמב"ם הרי מבואר בלח"מ פ"א מזכי' הי"ב דגם לרבנן דוקא בנכנס עכ"פ לאותה בקעה אלא שיש בה שדות הרבה בזה כיון דהבקעה עכ"פ הוחזקה בטומאה והספק רק משדה לשדה בזה אמרי' דספיקו טמא אבל מבקעה לבקעה גם לדידן טהור ע"ש וא"כ עכ"פ בדאיכה ס"ס שמא לא זינתה י"ל דדמי לספק שמא אין כאן טומאה באותה בקעה כלל ולכ"ע מהני ס"ס ולכאורה הי' נראה שדעת הפ"י דכיון דהאשה מכחשת בברי לכן בעינן רגל"ד, משא"כ בדליכא מי שיכחיש אבל ז"א שהרי מבואר בירושלמי כתובות דהא דנאמן לאסרה היינו בשותקת וע"ש ברא"ש בשם ר"י ומ"ש עליו ובעכצ"ל כמ"ש וא"כ גם בנ"ד הרי יש ספק שמא לא הביא הא"י להריחים קמח אחר חמץ להחליף בקמח. ש"פ או חטים ממק"א להחליף בחטים הללו ודמי לספק ביאה לאותה פקעה דלכ"ע טהור גם ברה"י ולא דמי למ"ש בפ"ג דדמאי ורמב"ם וראב"ד פי"א ממעשר דחיישי' לחליפין וכמ"ש גם בחי' סי' תמ"ח סק"ד ומל"ז סק"ו ומק"ח שם דשא"ה שהחזיק בביתו חיישי' שמא, החליף, באחרים אבל הכא שאין שם בהריחים חמץ והחשש שמא הביא ממק"א הוי כספק ביאה דגם ברה"י טהור וע' ברש"י נדה, דף ד' ע"ב ד"ה מכדי האי ככר ס"ט ברה"י הוא וכו' אבל אקופה לא פריך דהא לא אתחזיק טומאה בזוית של בית הראשון וכו' ומבואר דכיון דאין מחזיקין ממל"מ גם ברה"י טהור ומצאתי בתשו' הרשב"א דאין סי' שנ"ט שהאריך בביאור סוגיא הנ"ל אם הקושיא גם אליבא דחזקי' וכתב וז"ל וטעמא דמלתא דלא אמרי' ס"ט ברה"י ספיקו טמא אלא דומיא דסוטה דישנה לטומאה בודאי דהיינו בועל שנכנס עמה למקום הסתר אלא דמספק"ל אם נגע בה או לא אז ברה"י ס"ט אבל היכי דלא ידעי' אי הוית טומאה זו ברה"י כלל בשעה שהי' שם הטהרות כי הא דקופה בכי הא ודאי לא מטמאינן מדינא במקום ספק דהא סוטה דכוותה טהורה וכו' ע"ש באורך וזהו ג"כ כמש"ל בשם הראב"ד וא"כ כיון דהיכי דאין מחזיקין ממל"מ גם ברה"י ספיקו טהור ונודע דעת הראב"ד פי"ז מאה"ט ה"א דמכלי לכלי לכ"ע אין מחזיקין וגם לשי' רמב"ם יש לחלק בין בית א' מזוית לזוית דפליגי בי' חזקי' ור"י ובין מבית לבית אחר דדמי ללא הוחזק בכל הבקעה דלכ"ע טהור וכמש"ל בכם הלח"מ א"כ גם בנ"ד שפיר י"ל דכל הקמח כשר דשפיר הוי משומר דאין לחוש שמא הביא קמח מבית אחר והחליף בקמח זהו והא דבס' ת"ס כתבו המג"א והאחרונים שצריך שיהי' הישראל טע"ג כל שעת טחינה י"ל דהיינו בדאיכא באותו בית עוד קמחים של חמץ וגם י"ל דהוא רק אזהרה לכתחלה וגם י"ל דבכה"ג שהחשש שמא יחליף בקמח מבית אחר גם בהיות היהודים ישנים הוי בכלל שימור שהרי יתיירא העכו"ם לעשות מאומה פן ביני וביני יקיצו משנתם ויהי' נתפס כגנב והא דגבי שמירת המקדש אין להשומרים לישן כמ"ש המל"מ סופ"ח מביהב"ח היינו משום דהתם כל ענין השמירה שיהי' לכבוד ולתפארת דוגמת חצר מלכים כמ"ש הרמב"ם שם פ"ח ה"א דשמירת המקדש מ"ע הוא ואע"פ שאין שם פחד מאויבים ולא מלסטים שאין שמירתו אלא כבוד לו אינו דומה פלטרין שיש עליו שומרין לפלטרין שאין עליו שומרין וכ"ה בספרי כמ"ש הכ"מ שם לכן הי' צריכים לשמור בהקיץ משא"כ הכא וכן אינו דומה להא דפ"ח דפרה מי"א באמת המים הבאה מרחוק דבעי' שישמרנה ולא סמכי' אחזקה לרבנן דר"י דשא"ה דבעי' שימור גמור משא"כ בנ"ד:

« השגות הראב"ד על משנה תורה, הלכות שאר אבות הטומאות י״ח:י׳